לאחד את הכוחות
ויגש תשע''ד
בתחילת פרשתנו אנו קוראים על המפגש הקשה שבין יהודה ליוסף, " ויגש אליו יהודה, ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפיך בעבדך, כי כמוך כפרעה" (מ"ד,י"ח) למה מתכוון יהודה כאשר הוא ניגש ליוסף ? "ר' אלעזר פשט לון (תרץ להם) אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפילה אני בא" (ב"ר, צ"ג), יהודה ניגש לדבר אל יוסף (פרעה) השליט על מצרים, אבל יהודה לא ניגש עם רגשי נחיתות אלא עם עוצמה של מלך "אחד באחד יגשו – זה יהודה, ורוח לא יבוא ביניהם – אלו השבטים, אמרו: מלכים מתדיינים אלו עם אלו, אנו מה אכפת לנו" (ב"ר שם), השבטים שהיו כולם גיבורים, כולם קדושים, עמדו ביראה מהצד והתבוננו על המתרחש, וכך ממשיך המדרש לבאר הפסוק (בתהלים מ"ח , ה') " כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו" " כי הנה המלכים -זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו -זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה"(ב"ר,שם).
במדרשים אלו מתוארים יוסף ויהודה כשני מלכים, מלך אינו אדם פרטי המייצג עניין אישי, מלך מייצג את העם ואת אופיו של העם, המלך הינו הכוח המרכזי של העם אותו הוא מייצג, כל הכוחות של העם מתגלים במלך באופן מרוכז מאוד, "שליבו (של המלך) הוא לב כל קהל ישראל" (רמב"ם מלכים ג',ו').
עם ישראל נקרא בשם יוסף ונקרא בשם יהודה, נקרא בשם יוסף " רועה ישראל האזינה, נוהג כצאן יוסף" (תהילים פ', ב') ופירש רש"י: " וכל ישראל נקראים על שם יוסף, לפי שהוא פרנסם וכלכלם בימי הרעב", ונקראים בשם יהודה "שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי" (מגילה י"ב ע"ב), " כל אחיך נקראים על שמך: אין אדם אומר: ראובני אנא, שמעוני אנא, אלא יהודי אנא !" (ב"ר צ"ח, ו').
מה עניינם של יוסף ויהודה ?
יהודה מבטא את הצד הרוחני והקדושה שבישראל, " היתה יהודה לקדשו" (תהילים קי"ד, ג'), כך גם רואים בפרשתנו, שיעקב אבינו ממנה את יהודה על הצדדים הרוחניים של העם, " ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה" (מ"ו , כ"ח). " מהו להורות ? אמר רבי נחמיה להתקין לו בית תלמוד שיהיה מורה שם התורה, שיהיו שבטים קורין בו את התורה, ללמדך שכל מקום שהיה הולך היה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו עושין" (ב"ר,צ"ה).
יוסף הצדיק מבטא לעומת יהודה את הצדדים הלאומיים, המעשיים "ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ" (מ"ב,ו') כך גם בעתיד יראה שלמה המלך את כשרונו המעשי של ירבעם מבני בניו של יוסף " וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא, ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף" (מלכים א', י"א).
מי קודם למי במלכות ישראל ובהנהגת האומה ?
באופן היסטורי תמיד קדם יוסף ליהודה " ביקשו לתת שררה ליהודה, ויצאת בת קול ואמרה להם: הניחו אותה עד שיגיע זמנה !" (במדבר רבה י"ג,י"ח) קודם יורד יוסף למצרים ורק אז יוכל יעקב לשלוח "את יהודה... אל יוסף" , יהושע מצאצאי אפרים בנו של יוסף ושאול מצאצאי בנימין יקדימו למלוך בישראל קודם מלכות דוד ושלמה, גם החיים הרוחניים יתחילו במשכן אשר בשילה שבנחלת בנימין, ורק אח"כ יבנה בית המקדש בירושלים שבנחלת יהודה, וכך גם הגאולה העתידית יקדים משיח בן יוסף למשיח בן דוד.
"אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים" (ישעיה י"א, י"ג) וביאר הגר"א "יהודה – זה משיח בן דוד ואפרים – זה משיח בן יוסף"
על שתי כוחות אלו ואיחודן מנבא הנביא בהפטרת השבת: " ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו, וקרב אותם אחד לאחד, לך לעץ אחד, והיו לאחדים בידך... ועשיתי אתכם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם למלך, ולא יהיו עוד לשני גויים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (יחזקאל ל"ז).
במדרשים אלו מתוארים יוסף ויהודה כשני מלכים, מלך אינו אדם פרטי המייצג עניין אישי, מלך מייצג את העם ואת אופיו של העם, המלך הינו הכוח המרכזי של העם אותו הוא מייצג, כל הכוחות של העם מתגלים במלך באופן מרוכז מאוד, "שליבו (של המלך) הוא לב כל קהל ישראל" (רמב"ם מלכים ג',ו').
עם ישראל נקרא בשם יוסף ונקרא בשם יהודה, נקרא בשם יוסף " רועה ישראל האזינה, נוהג כצאן יוסף" (תהילים פ', ב') ופירש רש"י: " וכל ישראל נקראים על שם יוסף, לפי שהוא פרנסם וכלכלם בימי הרעב", ונקראים בשם יהודה "שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי" (מגילה י"ב ע"ב), " כל אחיך נקראים על שמך: אין אדם אומר: ראובני אנא, שמעוני אנא, אלא יהודי אנא !" (ב"ר צ"ח, ו').
מה עניינם של יוסף ויהודה ?
יהודה מבטא את הצד הרוחני והקדושה שבישראל, " היתה יהודה לקדשו" (תהילים קי"ד, ג'), כך גם רואים בפרשתנו, שיעקב אבינו ממנה את יהודה על הצדדים הרוחניים של העם, " ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה" (מ"ו , כ"ח). " מהו להורות ? אמר רבי נחמיה להתקין לו בית תלמוד שיהיה מורה שם התורה, שיהיו שבטים קורין בו את התורה, ללמדך שכל מקום שהיה הולך היה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו עושין" (ב"ר,צ"ה).
יוסף הצדיק מבטא לעומת יהודה את הצדדים הלאומיים, המעשיים "ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ" (מ"ב,ו') כך גם בעתיד יראה שלמה המלך את כשרונו המעשי של ירבעם מבני בניו של יוסף " וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא, ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף" (מלכים א', י"א).
מי קודם למי במלכות ישראל ובהנהגת האומה ?
באופן היסטורי תמיד קדם יוסף ליהודה " ביקשו לתת שררה ליהודה, ויצאת בת קול ואמרה להם: הניחו אותה עד שיגיע זמנה !" (במדבר רבה י"ג,י"ח) קודם יורד יוסף למצרים ורק אז יוכל יעקב לשלוח "את יהודה... אל יוסף" , יהושע מצאצאי אפרים בנו של יוסף ושאול מצאצאי בנימין יקדימו למלוך בישראל קודם מלכות דוד ושלמה, גם החיים הרוחניים יתחילו במשכן אשר בשילה שבנחלת בנימין, ורק אח"כ יבנה בית המקדש בירושלים שבנחלת יהודה, וכך גם הגאולה העתידית יקדים משיח בן יוסף למשיח בן דוד.
"אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים" (ישעיה י"א, י"ג) וביאר הגר"א "יהודה – זה משיח בן דוד ואפרים – זה משיח בן יוסף"
על שתי כוחות אלו ואיחודן מנבא הנביא בהפטרת השבת: " ואתה בן אדם, קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו, ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו, וקרב אותם אחד לאחד, לך לעץ אחד, והיו לאחדים בידך... ועשיתי אתכם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל, ומלך אחד יהיה לכולם למלך, ולא יהיו עוד לשני גויים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (יחזקאל ל"ז).