בזכות שמירת שבת נגאלים
שמות תשע"ד
בעל הטורים כותב בתחילת פרשתנו על הפסוק הראשון "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" "את יעקב איש- סופי תיבות שבת, לומר לך שבשביל שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו". מהו הקשר בין שבת לגאולה, ובפרט שאנו עומדים בראשית השעבוד והגלות במצרים?
על מנת להבין זאת נצטרך ללמוד על ערך השבת וחשיבותה לעם ישראל.
כל עצם ההבטחה שנתנה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם" לא ניתנה אלא על תנאי שישמרו את השבת שנאמר: "ואתה את בריתי תשמור. ר' יהודא אמר אם מקבלין בניך את השבת הם נכנסין לארץ, - ואם לאו אין נכנסין לארץ". (בראשית רבה פ' מ"ו). וכן איתא במכילתא בשלח: "רבי אלעזר המודעי אומר אם תזכו לשמור את השבת עתיד הקב"ה ליתן לכם שש מדות טובות ארץ ישראל כו'".
לא רק ששמירת השבת הותנתה כתנאי כפול להכנס לארץ, אלא שימשה ג"כ בתור תנאי מפורש כדי להתקיים בה שנא' "כה אמר השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת כו' והיה אם שמוע תשמעון אלי נאם ה' לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת כו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד כו' וישבה בעיר הזאת לעולם". (ירמי' י"ז, כ"א – כ"ה). – "הרי ראינו שהחמיר ירמי' במצות שבת.ואמר מפורש שאעפ"י שנגזרה גזירה על ירושלים שתחרב. אם ישוב ישראל לשמור השבת כאשר צוו לא יגלו ממקומם ויעמדו בירושלים כסאות מלכות בית דוד" (אבה"ע שמות כ', ח'). ואעפ"י שבבית ראשון היו בישראל עבירות הרבה: ע"ז ועבודת אלילים, גלוי עריות, שפיכת דמים, גזל, לשון הרע ועון אשת איש, שתק ירמי' הנביא משאר עבירות שבידם ולא תלה חורבן ירושלים, אלא על חלול שבת, שנאמר:"כה אמר ה' כו' ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת כו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה" (ירמי' י"ז כ"ד). ומפסוק האחרון למדו חז"ל רמז (שבת קי"ט) ואמרו: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חלול שבת". וכן אמרו שם : "לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שחללו בה את השבת, שנאמר (יחזקאל כ"ב כ"ו) ומשבתותי העלימו עינם ואחל בתוכם".
כמו כן התריע נחמי' בשובו מבבל ותלה הגלות רק בחלול שבת באמרו: "בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת, ומביאים הערמות ועומסים על החמורים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים לירושלים ביום השבת, ואעיד כו' ביום מכרם ציד כו' ואריבה את חורי יהודא ואומר להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עושים ומחללים את יום השבת. הלא כה עשו אבותיכם ויבא אל' עלינו את כל הרעה הזאת כו'". (נחמי' י"ג).
וכן בחורבן בית שני אמרו בירושלמי: "טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמקיע לקייטא כל ערובת שובא. ולמה חרב, יש אומרים, שהיו משחקיןם בכדור" (מקום הי' בא"י ושמו הי' טור שמעון והיו נוהגין לתת ג' מאות מדות פתותי לחם לעניים בכל ערב שבת, ונחרב לפי שהיו משחקים בכדור בשבת - ירושלמי תענית פרק רביעי הלכה ה'.)
כך מבואר בתדא"ר פ' כו: זכור את יום השבת לקדשו. אם קיימתם אתם אותו, נתקיים בכם (ישעי' נ"ח) 'אז תתענג על ה' וגו'. עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם (ויקרא כ"ו) אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו'.
וכפי שחילול שבת היתה הסבה לחורבן הארץ, כך שמירת השבת מהוה הגורם לישוב הארץ. והיא המפתח לקבוץ גליות. לישועתן וגאולתן של ישראל, לתחית הארץ ובנין ירושלים,לביאת גואל צדק והקמת בית המקדש.
ישעיה הנביא (נ"ו) אומר: "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וכו'" והובא במנורת המאור (אלנאקוה ח"ג ע' )572: "אמר להם הקב"ה לישראל אם שמרתם את השבת אני מקבץ גליותכם, שנאמר כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו', וכתיב בתריה נאם ה' אל' מקבץ נדחי ישראל". וכן להלן (נ"ח) אומר ישעיה הנביא "ובנו ממך חרבות עולם וגו' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר". וחז"ל למדו מזה ואמרו: "גדולה שבת שאין ישראל ניצולים משעבוד מלכיות אלא בזכותה, שנאמר: 'אז תתענג על ה' והרכבתיך במתי ארץ', ונאמר: 'ואתה על במותימו תדרוך" (מכלתא בשלח).
כך "בירושלמי בפ"ק דמסכת תענית "בשובה ונחת תושעון", ומתרגמינן "בשובה ונייח תתפרקון", ר"ל במנוחתה של שבת, וכן אמרו רבותינו, "כל שומר שבת כראוי מקרב את הישועה, שנאמר: (ישעי' ל') 'בשובה ונחת תושעון', שובה ונחת זו שבת וכן הוא אומר (שם ל"ב) וישב עמי בנווה שלום" (מחזור ויטרי קל"ט) וכן "אמר ר' לוי, אלו היו ישראל משמרין שבת אחת כתקונה מיד היה בן דוד בא". (ירושלמי תענית פ' א', ועיין שבת קי"ח). והכי נמי הובא במנוה"מ לאלנאקוה ח"ג ע' 568: "ושקולה שבת כנגד כל המצוות שבתורה, שעל עשית כל המצוות הב"ה גואל את ישראל ובונה בית המקדש כו'. וג"כ אם ישראל משמרין את השבת כהלכתה, הקב"ה גואל אותם ושולח להם את אליה הנביא עם מלך המשיח, שיגלה במהרה בימנו ובונה את ירושלים עיר קדשו ומקבץ נדחי ישראל לתוכה, כו'".
וכפי שגאולת ישראל ממצרים היתה בזכות השבת, שנאמר: "את יעקב איש" ס"ת שבת, לומר לך שבשביל שבת ששמרו במצרים נגאלו. (בעל הטורים שמות א') כך גאולה העתידה בזכות השבת. זהו שמשוררין בכל גבול ישראל אליהו הנביא במוצ"ש, לפי שהוא הוא המבשר כו' וכבר מובטח להם שאין אליהו הנביא בא בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מפני הטורח כמבואר בעירובין. ויבוא לנו המבשר במוצ"ש, שבזכות השבת הצור יואל ובא לציון גואל (ספר המנהיג הלכות שבת אות ע"א).