תפריט
שיעורים בלוח השנה העברי תשע"ד
ראשי > שיעורים בלוח השנה העברי תשע"ד > כאיש אחד בלב אחד
תוכניות נוספות תחת שיעורים בלוח השנה העברי תשע"ד


כאיש אחד בלב אחד

יתרו תשע"ד

בפרשתנו אנו נפגשים עם מעמד הר סיני וקבלת התורה. קבלת התורה ועשרת הדיברות הנם יסוד לכל התורה כולה. ורבותינו הראשונים למדונו שכל תרי"ג המצוות שבתורה כלולים וגנוזים בעשרת הדברות.
למעמד הגדול הזה של קבלת התורה קדמו הכנות גדולות ומרובות. בפרק שלם (פרק י"ט) מתארת התורה את ההכנות הללו מפי משה, עפ"י ה', כיצד להתקדש ולהיטהר. "ויאמר ה' אל משה לך אל העם  וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם. והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" (יט, יא). מה עומד ביסוד הכנות אלו ? ומהי מטרתם?.
ע"מ לענות על שאלה זו, נפתח בפסוק הפותח את עשרת הדברות "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" (כ, א), ורבותינו דרשו "מלמד שאמר עשרת הדיברות בדיבור אחד,מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן" (מכילתא). לשם מה צריך ה' לומר את כל הדיברות בדיבור אחד ? דברי המדרש בהמשך קשים עוד יותר "אם כן, מה תלמוד לומר אנכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך, וכו..? אלא מלמד שאמר הקב"ה את עשרת הדיברות בדיבור אחד וחזר ופרטן דיבור דיבור בפני עצמו" (שם). מדוע יש צורך לחזור פעם נוספת על הדיברות, אחרי שכבר נאמרו כולן בדיבור אחד ?
תשובה לשאלות אלו מצאנו בדברי חז"ל בביאור הפסוקים "אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי (תהילים סב, יב). ואומר, הלא כה דברי כאש נאום ה' (ירמיהו כג,מט). מה אש זה נחלק לכמה ניצוצות, כך דיבור אחד יוצא לכמה מקראות" (מכילתא דרשב"י).
הקב"ה נתן תורה אחת לעם ישראל, "תורה אחת תהיה לכם", אולם כשלומדים תורה בבית המדרש ישנן סברות רבות והבנות שונות ומגוונות, כל אחד ע"פ הבנתו ושכלו. אפשר להתבלבל ולחשוב ,כיצד יתכן שהתורה שהיא אחת ניתנת להתחלק לכמה ניצוצות? איך אפשר להסביר ולהבין ענין אחד בשני צדדים שונים. כיצד יתכן שתהיה מחלוקת בלימוד התורה? לזה באו חז"ל ולימדונו, שהקב"ה אומר את כל עשרת הדיברות בדיבור אחד, כולן מקשה אחת. אין בהם סתירה כלל ועיקר, אולם חזר הקב"ה ואמר כל דיבור ודיבור בפני עצמו, לומר לך שצריך בכל מצווה ללמוד כל מצוה משני צדדיה, כל לימוד בשתי ההבנות ושני הצדדים ולהשכיל ולדעת ששורש אחד להם "אחת דיבר אלוקים".
כך היה פותח ודורש רבי אלעזר בן עזריה על הפסוק בקהלת (יב, יא) "דברי חכמים כדורבנות וכמסמרות נטועים, בעלי אסופות נתנו מרועה אחד. בעלי אסופות – אלו תלמידי חכמים, שיושבים אסופות אסופות ועוסקים בתורה. הללו מטמאים והללו מטהרים, הללו אוסרים והללו מתירים, הללו פוסלים והללו מכשירים, שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה ? תלמוד לומר "ניתנו מרועה אחד", כולם, אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, כדכתיב: וידבר אלוקים את כל הדברים. אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי המטמאים ואת דברי המטהרים, את דברי האוסרים ואת דברי המתירים, את דברי הפוסלים ואת דברי המכשירים" (חגיגה ב, ע"ב).
התורה כולה, וכל מה שנלמד בכל הדורות כולם, מאז מעמד הר סיני עד ימינו "מקרא ומשנה, תלמוד ואגדה... אפי' מה שתלמיד ותיק שואל לרב, אמר הקב"ה למשה אותה שעה" (שמו"ר פז"מ,א), הכל תורה אחת.
ע"מ שאדם יבין יסוד זה, צריך שהאדם יכין את עצמו, "עשה אזנך כאפרכסת", צריך להקשיב, בהקשבה פנימית לשונה ממך, גם אם אתה חושב אחרת ואתה צד בויכוח, תקשיב! ולהקשיב תוכל, רק אם תקיים  בעצמך  "וקנה לך לב מבין לשמוע".
 זהו הפסוק שמקדים את קבלת התורה, בו מלמדנו הקב"ה שמותר שתהיה מחלוקת בלימוד התורה, מחלוקת בדעות – כן. אבל מחלוקת בלבבות- לא.
מעתה נוכל להבין את דברי בעל ההגדה: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה-דיינו", וכי מה תועלת יש במעמד הר סיני ללא קבלת התורה, הלא כל המעמד היה לשם התכלית של קבלת התורה? והמשל בזה, למי שהוזמן לאירוע גדול וחשוב המתקיים אחת לכמה שנים. כמה הכנות ומאמץ יעשה לקראת האירוע הזה, ישריין לו ערב פנוי ביומן,ילבש מלבושים נאים, פעמים גם ייסע למרחקים גדולים, ימתין בתור ועוד השתדלויות כהנה וכהנה, והנה עד שהתיישב במקומו, יכנס המזמין ויאמר: אני מאוד מצטער, אבל עקב מחלה של חלק משותפי האירוע, אנו נאלצים לבטל את האירוע, ודאי תהיה תרעומת גדולה בקרב כל המוזמנים,האם גם אז נאמר העיקר שנכחנו באולם? למה א"כ מתכוון בעל ההגדה באומרו שדיינו שקרבנו לפני הר סיני ואפילו לא קיבלנו את התורה?
התשובה לכך, שבמעמד הר סיני התוודענו לדבר שלא הורגלנו בו עד עתה, וכדברי רש"י על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" (יט, ב) "כאיש אחד בלב אחד", עד עתה היה מצב של "כל החניות בתרעומות ובמחלוקת", המעמד הזה מהוה פתח למציאות חדשה של אחדות ישראל, של אחדות הלבבות, וכשמתאחדים כאיש אחד בלב אחד-דיינו.
בימינו, כשכל מפלגה מבקשת להראות את המיוחד שבה ואת השוני הגדול שבינה לבין המפלגות האחרות בכל מיני תחומים. בתוך האוירה הזו אפשר שהיצרים השלטוניים ותאוות השררה והכוח יגרמו לכך שהפרוד והמחלוקת תהיה מנת חלקנו בתקופה הקרובה. לכן חובה עלינו  שדברי רבותינו אלו יהיו נר לרגלינו, ונעמיק את המאחד והמשותף שהוא גדול לאין ערוך ושיעור מהמפריד והשונה ונקיים בעצמנו "כאיש אחד בלב אחד". 
powered by Art-up